מ-4 בדצמבר 2026 כל קמפיין Performance Max חדש ייפתח כשחילוץ התמונות מדף הנחיתה מופעל. לפני השינוי בדקנו בחשבונות של הלקוחות שלנו לאן PMax מוציא את הכסף בפועל. בחנות אונליין אחת 96% מהתקציב שלו הלכו לרשת החיפוש של גוגל, והניבו רכישות בשווי ₪104,783.
בקצרה
קמפיין PMax, ובשמו המלא Performance Max, או בעברית פרפורמנס מקס, הוא סוג קמפיין בגוגל אדס שרץ מתוך הגדרה אחת על כל הרשתות של גוגל, חיפוש, יוטיוב, רשת המדיה, דיסקבר, ג'ימייל ומפות. המערכת של גוגל מחליטה לבד איפה להציג כל מודעה ואיזה חומר להציג בה. ב-4 בדצמבר 2026 נכנס שינוי שגוגל הודיעה עליו באוקטובר: בכל קמפיין Performance Max חדש, חילוץ התמונות מדף הנחיתה יהיה מופעל כברירת מחדל.
מדדנו את PMax ב-27 חשבונות פרסום של לקוחות שאנחנו מנהלים, ב-12 שבועות מלאים, 23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026. ב-9 מהם PMax הוציא כסף בחלון. בשתי החנויות האונליין PMax נשא כמעט את כל ההוצאה, ורוב התקציב שלו הלך לרשת החיפוש של גוגל, 96% בחנות אחת ו-87.2% בשנייה. בחנות הראשונה הוא הניב 426 רכישות בשווי ₪104,783, מול הוצאה של ₪13,002.
בשבעה עסקי שירות, שבהם PMax רץ לצד קמפיין חיפוש, התמונה אחרת. 86.2% מהתקציב של PMax הלך ליוטיוב, כי גוגל נותנת עדיפות לקמפיין החיפוש כשמילת המפתח בו תואמת בדיוק לחיפוש. ובאותו סוג של עסקים, בחציון החשבונות, 51.3% מההמרות שנספרו הן פניות טלפוניות. מכאן שלושה דברים לבדוק לפני שפותחים קמפיין PMax חדש אחרי 4 בדצמבר, והם מפורטים בסוף המאמר.
לחצו על פרק לקפיצה ישירה אליו
רוב המפרסמים בגוגל מכירים את קמפיין החיפוש הרגיל. בוחרים מילות מפתח, כותבים מודעות טקסט, ומשלמים כשמישהו שחיפש את המילה לוחץ על המודעה. בפרפורמנס מקס הכיוון הפוך. נותנים לגוגל חומרים, כותרות, תיאורים, תמונות, סרטונים ואותות על הקהל, ומגדירים מטרה, למשל רכישה או פנייה. מכאן המערכת מחליטה לבד באיזו רשת להציג, למי, ואיזה צירוף של חומרים להראות.
תשובה קצרה: קמפיין PMax הוא קמפיין אחד בגוגל אדס שרץ על כל הרשתות של גוגל, חיפוש, יוטיוב, רשת המדיה, דיסקבר, ג'ימייל ומפות. המפרסם נותן חומרים ומטרה, וגוגל בוחרת את המיקום, הקהל והשילוב של החומרים בכל הצגה, לפי הסיכוי להגיע להמרה.
ב-18 שנות ניסיון בפרסום ובקידום אתרים ראינו לא מעט כלים של גוגל שמבטיחים לעשות את העבודה לבד. PMax הוא החזק שבהם, וגם זה שהכי קשה לראות מה קורה בתוכו. מי שלא מפלח את הנתונים שלו לפי רשת, רואה מספר אחד של הוצאה ומספר אחד של המרות, ולא יודע מאיפה כל אחד מהם הגיע. הפילוח הזה קיים בנתונים של גוגל אדס, וזו בדיוק הדרך שבה מדדנו את מה שמופיע כאן.
שלושה דברים חשוב להבין על PMax לפני שמסתכלים על מספרים. הראשון, הוא לומד מההמרות שמוגדרות בחשבון. אם ההמרה המוגדרת היא לחיצה על מספר טלפון, הוא ירדוף אחרי לחיצות כאלה. השני, החומרים שנותנים לו קובעים איפה הוא יכול להופיע. בלי סרטון, גוגל עשויה ליצור סרטון אוטומטי מהחומרים שיש, ובלי מספיק תמונות היא משלימה בעצמה. השלישי, הוא לא רץ לבד בחשבון. כשיש גם קמפיין חיפוש, שני הקמפיינים חולקים את אותם חיפושים לפי כללים שגוגל פרסמה, ועל זה נרחיב בהמשך.

מי שמנהל פרסום בגוגל אדס לעסק קטן או בינוני פוגש את PMax בדרך כלל בשתי צורות. בחנות אונליין הוא מחליף את קמפיין גוגל שופינג הרגיל ומציג את המוצרים מתוך פיד המוצרים. בעסק שנותן שירות, משרד עורכי דין, מרפאה או בעל מקצוע, הוא מוצע כשכבה נוספת לצד קמפיין החיפוש. המדידה שלנו מראה ששתי הצורות האלה מתנהגות כמעט כמו שני מוצרים שונים, ולכן גם ההחלטה על חילוץ התמונות שונה ביניהן.
ב-21 באוקטובר 2026 פרסמה גוגל בבלוג המפתחים של Google Ads הודעה על שינוי בברירת המחדל של חילוץ התמונות בקמפייני Performance Max. חילוץ תמונות הוא היכולת של גוגל לסרוק את דף הנחיתה של המפרסם, למצוא בו תמונות באיכות גבוהה, ולהשתמש בהן במודעות של הקמפיין.
תשובה קצרה: מ-4 בדצמבר 2026, כל קמפיין PMax חדש שנפתח בממשק של גוגל אדס, בעורך או דרך הממשק לתוכנה, ייפתח כשחילוץ התמונות מדף הנחיתה מופעל, גם אם בחשבון כולו התכונה כבויה. קמפיינים קיימים שומרים על ההגדרה שלהם. מי שלא רוצה את זה צריך לכבות את ההגדרה בכל קמפיין חדש.
עד היום, קמפיין שלא הוגדרה בו העדפה מפורשת לחילוץ תמונות ירש את ההגדרה של החשבון, תוספי התמונה הדינמיים. אם בחשבון התכונה הייתה כבויה, גם הקמפיין החדש לא חילץ תמונות. לפי ההודעה של גוגל, החל מ-4 בדצמבר ברירת המחדל לקמפיין חדש היא הפעלה, גם כשבחשבון התכונה כבויה. ההודעה מוסיפה שתי הערות מעשיות. מי שמעדכן הגדרות אוטומציה של קמפיין דרך הממשק לתוכנה מחליף את כל רשימת ההגדרות בבת אחת, ולכן צריך לכלול בבקשה גם את ההגדרות האחרות שרוצים לשמור. וגוגל מבקשת מהמפרסם לוודא שיש לו זכויות על התמונות שבדף הנחיתה, כי הן עשויות לשמש בפרסום.
למה זה חשוב לבעל עסק? כי דף נחיתה בנוי בשביל מי שכבר הגיע אליו, לא בשביל מודעה. יש בו צילומי צוות, תעודות, לוגואים של לקוחות, צילומי מסך ותמונות רקע. תמונה שעובדת יפה בתוך הדף יכולה להיראות לא קשורה כשהיא עומדת לבד במודעה ביוטיוב או ברשת המדיה. כשהחילוץ מופעל, גוגל היא שבוחרת אילו מהתמונות האלה ייכנסו למודעות.
זו לא סיבה לכבות את החילוץ בכל מקום. בחנות עם מאות מוצרים, שבה כל דף מוצר מציג צילום נקי של המוצר, החילוץ יכול להוסיף חומר טוב שלא הספקנו להעלות ידנית. ההחלטה צריכה להיות לפי סוג הדף ולפי איכות התמונות בו. בדיוק בגלל זה מדדנו קודם איך PMax מתנהג בחשבונות שלנו, ורק אחר כך בדקנו מה מצב ההגדרה בכל קמפיין.
הנתונים כאן נלקחו ישירות מגוגל אדס, מהחשבונות של הלקוחות שאנחנו מנהלים. זו אותה שיטה ואותו חלון שבהם מדדנו בשבוע שעבר את קליקים פסולים בגוגל אדס, כך שאפשר לקרוא את שני המאמרים יחד.
תשובה קצרה: מדדנו 27 חשבונות פרסום של לקוחות, ב-12 שבועות מלאים מ-23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026. 24 חשבונות עברו סף של 500 חשיפות, וב-9 מהם PMax הוציא כסף. את ההוצאה של PMax פילחנו לפי הרשת שבה כל קליק וכל חשיפה נקלטו, ואת ההמרות לפי הסוג שלהן.
חלון המדידה: 12 שבועות מלאים, מיום ראשון 23 באוגוסט 2026 ועד שבת 14 בנובמבר 2026. שבועות מלאים, כדי שכל יום בשבוע ייספר אותו מספר פעמים.
החשבונות: 27 חשבונות פרסום של לקוחות פעילים, בלי החשבונות של הנכסים שלנו. 24 מהם עברו 500 חשיפות בחלון, ובתשעה מהם PMax הוציא כסף.
פילוח לפי רשת: ההוצאה של כל קמפיין פרפורמנס מקס פולחה לפי הרשת שבה היא נוצרה, חיפוש, יוטיוב, רשת המדיה, דיסקבר, ג'ימייל ומפות, כפי שגוגל מדווחת עליה בממשק התכנות של גוגל אדס.
שתי קבוצות: שתי חנויות אונליין, שבהן PMax עובד מתוך פיד מוצרים, ושבעה עסקי שירות, שבהם PMax רץ לצד קמפייני חיפוש. החנות שמשלמת בדולרים מוצגת בנפרד, כדי לא לחבר מטבעות.
ההגדרות: מצב חילוץ התמונות ומבנה קבוצות הנכסים נקראו מכל קמפייני PMax שלא הוסרו, ב-17 בנובמבר 2026.
פרטיות: אנחנו לא מפרסמים שמות של חשבונות. כל נתון כאן הוא סיכום או נתון של חשבון שלא מזוהה.
מה לא מדדנו, ולמה. לא השווינו את איכות ההמרות בין הרשתות, כי ההמרה שגוגל סופרת היא האות שהקמפיין לומד ממנו, והשוואת איכות דורשת את נתוני המכירות של כל לקוח. גם לא חיברנו בין החנויות לעסקי השירות לממוצע אחד, כי כפי שתראו מיד, אלה שני דפוסי פעולה שונים.
זה הנתון המרכזי של המדידה. אותו קמפיין PMax, עם אותן הגדרות בסיסיות, מוציא את הכסף במקומות שונים לגמרי לפי סוג העסק ולפי מה שעוד רץ בחשבון.
תשובה קצרה: בשתי החנויות רוב התקציב של PMax הלך לרשת החיפוש של גוגל, 96.0% בחנות אחת ו-87.2% בשנייה. בשבעת עסקי השירות 86.2% מהתקציב של PMax הלך ליוטיוב, ורק 7.9% לחיפוש.
| קבוצה | PMax מתוך כל ההוצאה | הלך לחיפוש | הלך ליוטיוב |
|---|---|---|---|
| חנות אונליין, תשלום ב-₪ | 100% | 96.0% | 2.4% |
| חנות אונליין, תשלום בדולר | 99.1% | 87.2% | 2.7% |
| 7 עסקי שירות | 14.8% | 7.9% | 86.2% |
בחנויות, PMax הוא כמעט כל הפרסום. בחנות שמשלמת בשקלים הוא היה 100% מההוצאה בחלון, ובחנות שמשלמת בדולרים 99.1%. ואת רוב הכסף הוא הוציא בתוצאות החיפוש. הסיבה פשוטה. מודעות גוגל שופינג, עם תמונת המוצר והמחיר, מוצגות בתוך תוצאות החיפוש של גוגל, ולכן הן נספרות ברשת החיפוש. מי שחיפש מוצר ראה את המוצר.
בעסקי השירות התמונה הפוכה. שם PMax הוא חלק קטן מהתקציב, 14.8%, כלומר ₪14,191 מתוך ₪95,766 שהוצאו בשבעת החשבונות. 84.9% מההוצאה הלכה לקמפייני חיפוש רגילים. ומתוך הכסף של PMax, 86.2% הלך ליוטיוב, 7.9% לחיפוש, 3.2% לדיסקבר ו-2.8% לרשת המדיה.

שני הדפוסים האלה לא אומרים ש-PMax "עובד" בחנות ו"לא עובד" בעסק שירות. הם אומרים שהקמפיין ממלא תפקיד אחר בכל אחד מהם. בחנות הוא הערוץ הראשי שמביא את מי שמחפש מוצר. בעסק שירות, כשקמפיין החיפוש כבר מכסה את מילות המפתח החשובות, PMax הופך בעיקר לפרסום ביוטיוב, שמגיע לאנשים לפני שחיפשו. ההבדל הזה הוא מה שקובע איך מחליטים על חילוץ התמונות, ועל זה בהמשך.
מזינים את ההוצאה של הקמפיין בתקופה מסוימת, ואת החלק ממנה שהלך לרשת החיפוש לפי הפילוח של החשבון. המחשבון מראה לאיזה משני הדפוסים שמדדנו החשבון שלכם דומה.
התוצאה תופיע כאן אחרי שתזינו את שני הסכומים ותלחצו על הכפתור.
כמו בשתי החנויות שמדדנו, שבהן 96.0% ו-87.2% מהתקציב של PMax הלכו לחיפוש. הקמפיין עובד כאן בעיקר מול מי שכבר חיפש. חילוץ התמונות ישפיע בעיקר על החלק שמחוץ לחיפוש, ולכן השאלה המרכזית היא איכות התמונות בדפים.
לבדיקת הקמפיין שלכםבאחד מעסקי השירות שמדדנו כמחצית מהתקציב של PMax הלך לחיפוש. כאן כדאי לבדוק מול אילו חיפושים PMax פוגש את קמפיין החיפוש, ואילו תמונות מוצגות ברשתות האחרות.
לבדיקת החלוקה בחשבוןכמו בחמישה מתוך שבעת עסקי השירות שמדדנו, שבהם יוטיוב לקח יותר מ-78% מהתקציב של PMax. כאן התמונות והסרטון הם חלק גדול מהמודעה, ולכן ההחלטה על חילוץ התמונות חשובה במיוחד לפני 4 בדצמבר.
לבדיקת התמונות והסרטוןהמחשבון משווה לנתונים של 9 חשבונות ב-12 שבועות. הוא לא בודק את איכות ההמרות, רק לאן הלך הכסף.
הסף של 80% ו-30% נקבע לפי הפער שראינו בין החנויות לעסקי השירות. שמונה מתוך תשעת החשבונות שמדדנו נפלו בבירור באחד משני הצדדים, שתי החנויות מעל 80% ושישה עסקי שירות מתחת ל-30%. רק חשבון אחד ישב באמצע.
מי ששואל כמה עולה פרסום בגוגל יקבל כאן עוד זווית לשאלה. התשובה תלויה לא רק בגובה התקציב, אלא גם בשאלה לאיזו רשת הוא הולך. אותו סכום ב-PMax יכול לקנות קליקים בחיפוש או צפיות ביוטיוב, ואלה שני דברים שונים בתכלית.
בחנות שמשלמת בשקלים, קמפיין PMax הוציא ₪13,002 ב-12 השבועות של החלון. לפי ערך הרכישות שגוגל אדס ספרה, הוא הניב 426 רכישות בשווי ₪104,783. כלומר על כל שקל שהושקע נספרו ₪8.06 בערך רכישות. 96.0% מהתקציב הלך לרשת החיפוש, 2.4% ליוטיוב, 1.0% לרשת המדיה ו-0.5% לדיסקבר.
תשובה קצרה: בשתי החנויות PMax נשא כמעט את כל ההוצאה והביא את רוב הרכישות דרך תוצאות החיפוש. בחנות שמשלמת בשקלים נספרו ₪8.06 בערך רכישות על כל שקל הוצאה, ובחנות שמשלמת בדולרים 3.41 דולר על כל דולר, עם 190 רכישות.
בחנות שמשלמת בדולרים, 87.2% מהתקציב של PMax הלך לחיפוש, 7.6% לרשת המדיה, 2.7% ליוטיוב ו-2.6% לג'ימייל. נספרו 190 רכישות, ו-3.41 דולר בערך רכישות על כל דולר הוצאה. המוצרים שונים, המחירים שונים והמטבע שונה, ולכן אין טעם להשוות את שתי החנויות זו לזו. מה שמשותף להן הוא המבנה. PMax הוא הקמפיין המרכזי, והוא מביא את רוב התוצאות מתוך החיפוש.
מה זה אומר לגבי חילוץ התמונות? בחנות, רוב ההצגות הן מודעות גוגל שופינג מתוך הפיד, עם התמונה שבפיד. התמונות שגוגל עשויה לחלץ מדף הנחיתה ישמשו בעיקר במודעות של יוטיוב, רשת המדיה וג'ימייל, שהן כאן חלק קטן מההוצאה. לכן בחנות עם דפי מוצר נקיים, ההחלטה על החילוץ היא בעיקר שאלה של איכות התמונות בדפים, ופחות שאלה של תקציב.
נפלח את ההוצאה של הקמפיין לפי רשת, נבדוק את מצב חילוץ התמונות בכל קמפיין, ונראה לכם מה כדאי לשנות לפני 4 בדצמבר.
בשבעת עסקי השירות קמפיין PMax רץ לצד קמפייני חיפוש שכבר מכסים את מילות המפתח העיקריות של העסק. כאן נכנס לתמונה כלל שגוגל כתבה במפורש. בדף העזרה של גוגל על קמפייני Performance Max נכתב שקמפייני חיפוש שיש בהם מילת מפתח בהתאמה מדויקת מקבלים עדיפות על פני PMax, כשהחיפוש של הגולש זהה למילת המפתח. נושאי החיפוש שמגדירים ב-PMax מקבלים אותה עדיפות כמו מילות מפתח בהתאמה רחבה ובהתאמת ביטוי.
תשובה קצרה: כשבחשבון יש קמפיין חיפוש עם מילות מפתח בהתאמה מדויקת, גוגל מעדיפה אותו על פני PMax בחיפושים האלה. לכן בעסקי השירות שמדדנו, PMax מצא את רוב החשיפות שלו מחוץ לחיפוש, ו-86.2% מהתקציב שלו הלך ליוטיוב.
במילים אחרות, החלוקה הזו היא תוצאה של מבנה, לא של תקלה. קמפיין החיפוש תופס את מי שמחפש את השירות, ו-PMax משלים במקומות שקמפיין החיפוש לא מגיע אליהם. בחשבונות שמדדנו, ההשלמה הזו הייתה בעיקר פרסום ביוטיוב. זה מתאים לבעל עסק שרוצה להגיע לאנשים גם לפני שחיפשו, וזה פחות מתאים למי שפתח PMax כדי לקבל עוד קליקים מהחיפוש. לכן כדאי לדעת מראש איזה תפקיד הקמפיין ממלא בחשבון.
| מה נמדד | הנתון | מה הוא אומר |
|---|---|---|
| חלק PMax מכל ההוצאה | 14.8% | ₪14,191 מתוך ₪95,766. קמפייני החיפוש הם 84.9% |
| מתקציב PMax שהלך ליוטיוב | 86.2% | חיפוש 7.9%, דיסקבר 3.2%, רשת המדיה 2.8% |
| יוטיוב בלי החשבון הגדול | 69.5% | החשבון הגדול מחזיק 68.2% מתקציב PMax בקבוצה |
| חשבונות שבהם יוטיוב מעל 78% | 5 מתוך 7 | הדפוס חוזר ברוב החשבונות, לא רק בחשבון אחד |
בדקנו גם אם המספר נשען על חשבון אחד. החשבון הגדול בקבוצה מחזיק 68.2% מהתקציב של PMax בשבעת העסקים, ולכן הוצאנו אותו וחישבנו מחדש. גם בלעדיו, 69.5% מהתקציב של PMax הלך ליוטיוב. ובחמישה מתוך שבעת החשבונות, יוטיוב לקח יותר מ-78% מהכסף של PMax. בשני החשבונות האחרים התמונה מאוזנת יותר. באחד, כמחצית מהתקציב של PMax הלך לחיפוש. בשני, רוב הכסף הלך לרשת המדיה.
יש לזה השלכה ישירה על חילוץ התמונות. בעסק שירות שבו PMax עובד בעיקר כפרסום ביוטיוב, וגם ברשת המדיה ובדיסקבר, התמונות של הקמפיין הן חלק גדול מהמודעה עצמה. אם החילוץ מופעל, תמונה מדף הנחיתה, צילום צוות, תעודה או תמונת רקע, עשויה להופיע במודעה מול אנשים שעוד לא שמעו על העסק. זה המקום שבו ההחלטה על החילוץ שווה הכי הרבה תשומת לב.
זה גם המקום שבו ניהול קמפיינים בגוגל נבחן בפרטים. לא האם להפעיל PMax, אלא איזה תפקיד הוא ממלא בחשבון, אילו חומרים הוא מקבל, ואיך מודדים אותו לצד קמפיין החיפוש.
לפני השינוי של 4 בדצמבר בדקנו את מצב ההגדרה בכל קמפייני PMax שלא הוסרו בחשבונות הלקוחות שלנו. השינוי של גוגל לא נוגע בקמפיינים קיימים, ולכן הבדיקה הזו מראה את נקודת הפתיחה, ומה ישתנה רק בקמפיינים שייפתחו מעכשיו.
תשובה קצרה: מתוך 27 קמפייני PMax שלא הוסרו, 12 פעילים. ב-7 מהפעילים חילוץ התמונות כבוי במפורש, וב-5 הוא מופעל. ההגדרה נקבעה לכל קמפיין בנפרד, ולא כהגדרה אחת לכל החשבונות.
בחנות שמשלמת בשקלים, כל ארבעת הקמפיינים הפעילים מוגדרים עם חילוץ כבוי. בחנות שמשלמת בדולרים, שלושת הקמפיינים הפעילים מוגדרים עם חילוץ מופעל. בעסקי השירות יש את שני המצבים. כשמסתכלים על כל 27 הקמפיינים, כולל המושהים, 15 מופעלים ו-12 כבויים. כל אחד מהם יישאר כך גם אחרי 4 בדצמבר.

בדקנו גם את החומרים שקבוצות הנכסים כבר מקבלות. ב-14 קבוצות נכסים פעילות, בשישה חשבונות, הועלו ידנית 262 תמונות, ולפחות 12 תמונות בכל קבוצה. ב-13 מתוך 14 הקבוצות יש סרטון שהועלה ידנית. ובאותן קבוצות, גוגל כבר הוסיפה 53 תמונות שנוצרו אוטומטית. כלומר גם היום, כשיש מספיק חומר, גוגל עדיין משלימה חלק מהתמונות בעצמה.
מה שמשנה כאן הוא הכמות והאיכות של מה שמעלים. קבוצת נכסים עם מספיק תמונות משלה וסרטון משלה תלויה פחות במה שגוגל תמצא בדף הנחיתה. ודף נחיתה שבנוי היטב, עם תמונות נקיות שמתאימות גם למודעה, הופך את החילוץ מסיכון לתוספת. זו עוד סיבה שבגללה דף נחיתה ממיר חשוב גם למי שלא מתכנן לשנות שום דבר בקמפיין עצמו.
PMax לומד מההמרות שמוגדרות בחשבון, ולכן חשוב לדעת מה בעצם נספר. בדקנו כמה מההמרות הן המרות שיחה, בכל חשבונות השירות שלנו, לא רק באלה שמפעילים PMax.
תשובה קצרה: ב-17 חשבונות של עסקי שירות, בחציון החשבונות 51.3% מההמרות שנספרו הן פניות טלפוניות. ב-11 מתוך 17 החשבונות השיעור הוא 40% ומעלה. בסך הכל, 1,881 מתוך 3,998 המרות, שהם 47.1%.
הבסיס לחישוב הוא 17 חשבונות של עסקי שירות עם 500 חשיפות ו-20 המרות לפחות בחלון. החנויות לא נכללו, כי ההמרה שלהן היא רכישה. ואיך נספרו הפניות הטלפוניות? 1,720 מהן נספרו כלחיצה על מספר הטלפון באתר, 159 דרך גוגל אנליטיקס, ו-2 כשיחות שהתחילו ישירות מהמודעה. כלומר כמעט כל ההמרות האלה הן לחיצה שמתחילה שיחה, ולא שיחה שהתקיימה ונמדד אורכה.
כאן נכנס עדכון נוסף מגוגל. ב-4 בנובמבר 2026 הודיעה גוגל בבלוג המפתחים שה-Data Manager API תומך עכשיו בהמרות שיחה. מערכת שמנהלת את השיחות של העסק יכולה לשלוח לגוגל את השיחות שהתקיימו בפועל, עם שעת התחלת השיחה ומספר הטלפון בצורה מוצפנת, ולקבל משוב על כל שורה שנשלחה. לעסק שחצי מהפניות שלו מגיעות בטלפון, זו דרך ללמד את גוגל לא רק שמישהו לחץ על המספר, אלא שהשיחה באמת התקיימה.
למה זה קשור לקמפיין PMax? כי PMax מחפש עוד ממה שהוא סופר כהמרה. כשההמרה היא לחיצה על מספר, הוא ילמד מלחיצות. כששולחים לו המרות שיחה של שיחות שהתקיימו באמת, האות שהוא לומד ממנו מדויק יותר. זה נכון לכל קמפיין שמבוסס על בידינג אוטומטי, וב-PMax זה חשוב במיוחד, כי שם המערכת מחליטה כמעט על הכל.
נבדוק מה החשבון שלכם סופר כהמרה, איך נמדדות השיחות, ואם PMax לומד מהאות הנכון.
השינוי של 4 בדצמבר נוגע רק בקמפיינים חדשים. לכן העבודה העיקרית היא לא לחזור על כל הקמפיינים הקיימים, אלא לדעת מה לבדוק בכל פעם שנפתח קמפיין חדש. אלה השלבים שאנחנו עוברים עליהם, לפי מה שהמדידה הראתה.
תשובה קצרה: לפני קמפיין PMax חדש בודקים איזה תפקיד הוא ימלא בחשבון, עוברים על התמונות בדף הנחיתה, מחליטים במפורש על חילוץ התמונות כבר ביצירה, מעלים מספיק תמונות וסרטון משלכם, ומוודאים שההמרה שהוא לומד ממנה היא הפנייה שאתם באמת רוצים.
שלב 1, התפקיד של הקמפיין. בחנות, PMax הוא בדרך כלל הקמפיין המרכזי, והוא עובד בעיקר בחיפוש דרך הפיד. בעסק שירות עם קמפיין חיפוש, הוא יעבוד בעיקר ביוטיוב וברשתות התוכן. כך גם מגדירים מה מצפים ממנו.
שלב 2, התמונות בדף הנחיתה. עוברים על הדף שאליו הקמפיין יוביל, ושואלים על כל תמונה אם היא מתאימה גם למודעה. צילומי מסך, תעודות, לוגואים של לקוחות ותמונות רקע לא נבנו בשביל מודעה. ולפי גוגל, צריך לוודא שיש זכויות על התמונות שבדף.
שלב 3, ההחלטה על החילוץ. בקמפיין שנפתח אחרי 4 בדצמבר, חילוץ התמונות יופעל כברירת מחדל. מחליטים ביצירה אם להשאיר אותו או לכבות אותו, ובודקים את ההגדרה שוב אחרי שהקמפיין נפתח.
שלב 4, חומרים משלכם. מעלים מספיק תמונות לכל קבוצת נכסים, בכל היחסים שגוגל מבקשת, וסרטון אמיתי. ככל שיש יותר חומר שבחרתם, גוגל משלימה פחות בעצמה.
שלב 5, הקשר לקמפיין החיפוש. מילות המפתח החשובות ביותר יושבות בקמפיין חיפוש בהתאמה מדויקת, ולפי הכלל של גוגל הן מקבלות עדיפות על פני PMax. כך ברור מה כל קמפיין מכסה.
שלב 6, ההמרה שהקמפיין לומד ממנה. בודקים מה נספר כהמרה. אם רוב הפניות מגיעות בטלפון, כדאי לבדוק איך השיחות נמדדות, ואם אפשר לשלוח לגוגל גם שיחות שהתקיימו בפועל.
שלב 7, פילוח לפי רשת. פעם בחודש מפלחים את ההוצאה של PMax לפי רשת. שינוי חד בחלוקה הוא סימן לבדוק מה השתנה בחשבון, בחומרים או בקמפייני החיפוש.

הבדיקות האלה הן חלק מהעבודה השוטפת שלנו ב-Avinu SEO על כל חשבון פרסום. השינוי של גוגל לא דורש לבנות מחדש קמפיינים שעובדים. הוא דורש לשים לב לשלב אחד נוסף בכל פעם שנפתח קמפיין חדש, ולדעת מה התמונות בדף הנחיתה אומרות כשהן עומדות לבד במודעה.
נעבור על דף הנחיתה, על החומרים ועל ההגדרות לפני שהקמפיין עולה, ונבנה אותו כך שיתאים לתפקיד שלו בחשבון.
Performance Max הוא סוג קמפיין בגוגל אדס שרץ מתוך הגדרה אחת על כל הרשתות של גוגל, חיפוש, יוטיוב, רשת המדיה, דיסקבר, ג'ימייל ומפות. המפרסם נותן חומרים ומטרה, וגוגל בוחרת איפה ולמי להציג.
בחנויות אונליין הוא עובד גם מתוך פיד המוצרים, ומציג מודעות מוצר עם תמונה ומחיר.
מ-4 בדצמבר 2026, כל קמפיין PMax חדש ייפתח כשחילוץ התמונות מדף הנחיתה מופעל, גם אם בחשבון התכונה כבויה. זה חל על הממשק של גוגל אדס, על העורך ועל הממשק לתוכנה.
קמפיינים קיימים שומרים על ההגדרה שלהם, ואפשר לכבות את החילוץ בכל קמפיין חדש.
לא. לפי ההודעה של גוגל, קמפיינים קיימים ממשיכים עם ההגדרה שיש להם היום. השינוי חל רק על קמפיינים שייפתחו מ-4 בדצמבר.
בחשבונות שמדדנו, מתוך 12 קמפייני PMax פעילים, ב-7 החילוץ כבוי וב-5 הוא מופעל, וכך זה יישאר.
ההגדרה נקבעת ברמת הקמפיין, ואפשר לכבות אותה בכל קמפיין בנפרד. בממשק לתוכנה מגדירים להגדרה GENERATE_IMAGE_EXTRACTION את הערך OPTED_OUT.
מי שעושה זאת דרך הממשק לתוכנה צריך לשלוח את כל רשימת הגדרות האוטומציה יחד, כי העדכון מחליף את כולה.
זה תלוי בדף הנחיתה. בחנות עם דפי מוצר נקיים, החילוץ יכול להוסיף חומר טוב. בדף שיש בו צילומי מסך, תעודות או לוגואים, כדאי לשקול לכבות אותו.
ההחלטה טובה יותר כשיודעים לאיזו רשת הולך התקציב. בעסקי השירות שמדדנו, 86.2% מהתקציב של PMax הלך ליוטיוב, שם התמונה היא חלק גדול מהמודעה.
זה משתנה לפי העסק. בשתי החנויות שמדדנו, 96.0% ו-87.2% מהתקציב של PMax הלכו לרשת החיפוש. בשבעה עסקי שירות, שבהם PMax רץ לצד קמפיין חיפוש, 86.2% הלך ליוטיוב.
הנתונים מ-12 שבועות, 23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026. אפשר לראות את החלוקה בחשבון שלכם בפילוח לפי רשת.
לפי גוגל, קמפיין חיפוש עם מילת מפתח בהתאמה מדויקת מקבל עדיפות על פני PMax כשהחיפוש זהה למילת המפתח. לכן PMax מוצא את רוב החשיפות שלו במקומות אחרים.
זו חלוקה מבנית ולא תקלה. קמפיין החיפוש מכסה את מי שמחפש, ו-PMax משלים ברשתות האחרות.
בשתי החנויות שמדדנו PMax היה כמעט כל ההוצאה, 100% ו-99.1%, ורוב התקציב שלו הלך לחיפוש. בחנות שמשלמת בשקלים נספרו 426 רכישות בשווי ₪104,783, מול הוצאה של ₪13,002.
התוצאה בכל חנות תלויה במוצרים, במחירים ובפיד, ולכן כל חנות נמדדת בנפרד.
בחשבונות שמדדנו, רוב הפניות הטלפוניות נספרו כלחיצה על מספר הטלפון באתר, 1,720 מתוך 1,881. 159 נספרו דרך גוגל אנליטיקס, ו-2 כשיחות מהמודעה עצמה.
מ-4 בנובמבר 2026 ה-Data Manager API של גוגל מאפשר לשלוח גם שיחות שהתקיימו בפועל, עם שעת השיחה ומספר טלפון מוצפן.
מדדנו 27 חשבונות פרסום של לקוחות שאנחנו מנהלים, ב-12 שבועות מלאים מ-23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026, מתוך נתוני גוגל אדס. 24 חשבונות עברו 500 חשיפות, וב-9 מהם PMax הוציא כסף. מצב ההגדרות נקרא ב-17 בנובמבר 2026.
החנות שמשלמת בדולרים מוצגת בנפרד. אנחנו לא מפרסמים שמות של חשבונות.