גוגל הוסיפה לכל חשבון פרסום כרטיס שמראה כמה תנועה פסולה היא סיננה וזיכתה. בדקנו את אותו נתון בחשבונות של הלקוחות שלנו, ב-12 שבועות מלאים. 12.7% מכל הקליקים סוננו לפני החיוב, ולפי מחיר הקליק הממוצע זה כ-₪30,300 שלא חויבו.
בקצרה
קליקים מזויפים בגוגל אדס, שגוגל קוראת להם קליקים פסולים, הם קליקים על מודעה שלא מייצגים עניין אמיתי בעסק. בוטים, לחיצות בטעות, ומיקומי מודעות שמייצרים לחיצות שלא נועדו. גוגל מסננת את רובם לפני החיוב, ומזכה על מה שהיא מגלה אחרי שהחשבונית כבר יצאה. ב-12 בנובמבר 2026 התחילה גוגל להציג בכל חשבון כרטיס חדש של תנועה פסולה, עם החיסכון המשוער והזיכויים.
מדדנו את הנתון הזה ב-23 חשבונות פרסום של לקוחות שאנחנו מנהלים, ב-12 שבועות מלאים, 23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026. מתוך 153,729 קליקים, גוגל סיננה 19,569, שהם 12.7%, ולא חייבה עליהם. לפי מחיר הקליק הממוצע ברשת שבה כל אחד מהם נקלט, זה כ-₪30,300 בחשבונות שמשלמים בשקלים, ו-94% מהסכום הזה הגיעו מרשת החיפוש.
הפער בין הרשתות גדול. ברשת החיפוש סוננו 9.2% מהקליקים, ביוטיוב 12.8%, וברשת המדיה, באתרים ובאפליקציות, 25.0%. מול אותם 12 שבועות בשנה שעברה, על 16 חשבונות שנמדדו בשתי השנים, החיפוש כמעט לא זז, 7.5% מול 7.6%. המסקנה המעשית אינה לפחד מהמספר, אלא לדעת לקרוא אותו לפי רשת ולפי חשבון.
לחצו על פרק לקפיצה ישירה אליו
כל מי שמשלם על פרסום בגוגל שאל את עצמו פעם אם כל הקליקים שהוא משלם עליהם אמיתיים. ב-18 שנות ניסיון בקידום אתרים, זו אחת השאלות שאנחנו שומעים הכי הרבה ממפרסמים. השאלה הזו מוצדקת, והתשובה מתחילה בהבנה שגוגל מסננת חלק מהקליקים עוד לפני שהם מגיעים לחשבונית.
תשובה קצרה: קליקים מזויפים בגוגל אדס הם קליקים שלא נובעים מעניין אמיתי בעסק, למשל בוטים, לחיצות בטעות או מיקומי מודעות בעייתיים. בממשק בעברית גוגל קוראת להם קליקים פסולים. מה שגוגל מזהה לפני סוף מחזור החיוב מוסר מהחשבון ולא מחויב, ומה שמתגלה אחרי החשבונית מקבל זיכוי.
גוגל מגדירה בדף העזרה על תנועה פסולה שמדובר בתנועה שלא מייצגת עניין אמיתי בעסק שלכם. הדוגמאות שהיא נותנת הן תנועה לא אנושית של בוטים ותוכנות אוטומטיות שמחקות גלישה, לחיצות בטעות בגלל מיקום גרוע של מודעה, למשל צמוד לכפתורי ניווט, מיקומי מודעות הונאתיים, ופעילות פסולה אחרת. היא גם מציינת שהרשימה אינה סגורה, כי יש הרבה סוגים של תנועה כזו.
בעולם הפרסום קוראים לזה גם click fraud, ובעברית הונאת קליקים, אבל המונח הזה מניח כוונה רעה, ולא תמיד יש כזו. שתי נקודות בהגדרה הזו חשובות לבעל עסק. הראשונה, קליקים מזויפים בגוגל אדס אינם תמיד זדוניים. חלק מהקליקים שגוגל מסננת הם לחיצות בטעות, למשל על מודעה שהוצבה קרוב מדי לכפתור באפליקציה או באתר. השנייה, הסינון קורה באופן אוטומטי. אין צורך לבקש אותו, ואין צורך לשלם על כלי חיצוני כדי שהוא יקרה. מה שגוגל מזהה לפני סוף מחזור החיוב, היא מסירה בעצמה.
מה שכן דורש תשומת לב הוא החלק שגוגל לא רואה מיד. לפי אותו דף, כשגוגל מגלה תנועה פסולה אחרי שהחשבונית כבר יצאה, היא נותנת זיכוי כשזה מתאים ואפשרי. החקירות האלה מוגבלות ל-60 הימים האחרונים. כלומר יש שתי שכבות, סינון לפני החיוב וזיכוי אחריו, ועד השבוע לא היה מקום אחד בחשבון שמציג את שתיהן יחד.

ועוד הבחנה אחת שכדאי לעשות כבר בהתחלה. ליד לא רלוונטי אינו בהכרח קליק פסול. ג'יני מרווין, נציגת גוגל אדס מול המפרסמים, כתבה בניוזלטר של גוגל שהמערכות מסננות אינטראקציות פסולות, אבל לידים גרועים יכולים להגיע גם מקליקים לגיטימיים, וגם מפניות שבכלל לא הגיעו ממודעה. מי שמקבל פניות לא מתאימות צריך לבדוק גם את מונחי החיפוש ואת הטופס, ולא רק את המסננים של גוגל.
תשובה קצרה: הכרטיס יושב בדף הסקירה של החשבון, תחת לשונית הקמפיינים. הוא מציג את החיסכון המשוער, כלומר עלות הקליקים שסוננו לפני החיוב, את הזיכויים על פעילות שזוהתה אחרי סגירת תקופת החיוב, גרף יומי, טבלה לפי קמפיין, וייצוא לקובץ.
ב-12 בנובמבר 2026 הודיעה ג'יני מרווין, נציגת גוגל אדס מול המפרסמים, על השקה עולמית של כרטיס תנועה פסולה בגוגל אדס בשם Invalid Traffic Overview, כפי שדווח ב-Search Engine Journal. הכרטיס זמין גם ב-Search Ads 360, והפריסה בחשבונות התחילה באותו שבוע, כך שייתכן שבחלק מהחשבונות הוא עוד לא מופיע.
יש בכרטיס שני מספרים מרכזיים, וכדאי להבין את ההבדל ביניהם.
חיסכון משוער (Estimated savings). זו העלות של קליקים שגוגל זיהתה כפסולים ולא חייבה עליהם מלכתחילה. הכסף הזה מעולם לא ירד מהתקציב. זה גם המספר שאנחנו מדדנו במאמר הזה, דרך אותו נתון שגוגל חושפת בממשק התכנות שלה.
עלות שזוכתה (Credited cost). זה הזיכוי על קליקים פסולים, סכום שגוגל מחזירה כזיכוי בחשבון על פעילות שהיא זיהתה כפסולה רק אחרי שתקופת החיוב נסגרה. הזיכוי מופיע כהתאמה בחיוב, לא כהחזר לכרטיס האשראי. נקודה שחשוב להכיר: הזיכויים האלה לא משנים את העלות ואת העלות להמרה שמוצגות בטבלת הקמפיינים הרגילה. מי שרוצה לראות את הביצועים אחרי הזיכויים צריך דוח נפרד בשם Invalid Activity Credit: Search & PMax, שמייחס כל זיכוי לתאריך שבו המודעה רצה בפועל.
שתי מגבלות של הכרטיס גוגל עצמה מציינת, ואנחנו חוזרים עליהן כי הן חשובות לקריאה נכונה. הכרטיס מראה רק מה שהמערכות של גוגל זיהו, ולא אומר כמה פעילות לא זוהתה. ובחשבון עם הוצאה גבוהה, החיסכון בשקלים יהיה גבוה יותר פשוט בגלל הנפח, ולכן השוואה בין קמפיינים לפי סכום בלבד לא מלמדת איפה איכות התנועה חלשה יותר. לשם כך צריך שיעור, ולא סכום.
לא הסתפקנו בהודעה של גוגל. הרצנו את המדידה על החשבונות שאנחנו מנהלים בפועל, כדי לראות מה המספרים אומרים על עסקים ישראליים, ולא על ממוצע עולמי.
חלון המדידה: 12 שבועות מלאים, מיום ראשון 23 באוגוסט 2026 ועד שבת 14 בנובמבר 2026. שבועות מלאים, כדי שכל יום בשבוע ייספר אותו מספר פעמים.
החשבונות: 27 חשבונות פרסום של לקוחות פעילים, בלי החשבונות של הנכסים שלנו. 23 מהם עברו את סף המדידה ונכנסו לתוצאות.
סף מינימום: חשבון נכנס רק עם 500 חשיפות ו-100 קליקים מחויבים לפחות בחלון. ארבעה חשבונות עם נפח נמוך יותר לא קיבלו אחוז, כי בנפח כזה כל קליק בודד מזיז את התוצאה.
מה נספר: קליקים מחויבים מול קליקים פסולים, כפי שגוגל מדווחת עליהם בממשק התכנות של גוגל אדס, לפי רשת ולפי סוג קמפיין.
שיעור קליקים פסולים: הקליקים הפסולים חלקי סך כל הקליקים, מחויבים ופסולים יחד. זו ההגדרה שגוגל משתמשת בה.
השוואה שנתית: אותם 12 שבועות בשנה שעברה, 24 באוגוסט עד 15 בנובמבר 2025, רק על 16 חשבונות שעברו את הסף בשתי השנים.
מה לא מדדנו, ולמה. את הזיכוי על קליקים פסולים שגוגל נותנת אחרי החיוב לא מדדנו, כי הם נרשמים בנתוני החיוב ולא בנתוני הביצועים שהמדידה שלנו קוראת. כלומר המספרים כאן הם רק השכבה הראשונה, הסינון שקורה לפני החיוב. גם את הסכום בשקלים חישבנו כהערכה: מספר הקליקים הפסולים בכל רשת, כפול מחיר הקליק הממוצע ששולם באותה רשת באותו חשבון. גוגל לא חושפת את הסכום הזה ישירות בנתוני הביצועים, ולכן הוא אומדן ולא חשבונית.

תשובה קצרה: בחלון של 12 שבועות, 23 החשבונות צברו 4,301,436 חשיפות ו-134,160 קליקים מחויבים. גוגל סיננה עוד 19,569 קליקים ולא חייבה עליהם, שהם 12.7% מכלל הקליקים. בחשבון החציוני השיעור היה 14.5%.
המספר הכולל, 12.7%, אומר שכמעט כל קליק שמיני על המודעות בחשבונות האלה נספר כפסול והוסר לפני החיוב. זה לא אומר שכל שמיני מהקליקים ששולמו היה מזויף. להפך, אלה בדיוק הקליקים שלא שולמו.
הפיזור בין החשבונות רחב. בחשבון עם השיעור הנמוך ביותר סוננו 3.3% מהקליקים, ובגבוה ביותר 28.9%. ב-11 חשבונות השיעור עבר 15%, ובשבעה הוא היה מתחת ל-10%. חשבונות שרצים רק ברשת החיפוש, 13 במספר, הגיעו יחד ל-15.5%, עם חציון של 14.5%.
מה זה אומר בפועל לבעל עסק? שאין "מספר נורמלי" אחד. שיעור של 20% יכול להיות סביר לחשבון אחד ומעורר שאלות בחשבון אחר, תלוי בתחום, ברשתות שבהן הקמפיינים רצים, ובסוג הקמפיין. לכן ההשוואה הנכונה היא קודם כל מול החשבון עצמו לאורך זמן, ורק אחר כך מול חשבונות אחרים.
נבדוק את שיעור הקליקים הפסולים בחשבון שלכם לפי רשת ולפי קמפיין, ונראה לכם איפה התנועה נקייה ואיפה כדאי לבדוק לעומק.
תשובה קצרה: ברשת המדיה, באתרים ובאפליקציות, סוננו 25.0% מהקליקים. ביוטיוב 12.8%, ברשת החיפוש 9.2%, ובפיד של גוגל דיסקבר 11.2%. הפער בין חיפוש למדיה הוא פי 2.7.
כאן נמצא הממצא החשוב ביותר במדידה. הממוצע של 12.7% מורכב מרשתות שמתנהגות אחרת לגמרי.
| רשת | קליקים מחויבים | קליקים פסולים | שיעור פסולים |
|---|---|---|---|
| רשת החיפוש של גוגל | 44,565 | 4,516 | 9.2% |
| יוטיוב | 76,357 | 11,205 | 12.8% |
| רשת המדיה (אתרים ואפליקציות) | 10,794 | 3,603 | 25.0% |
| גוגל דיסקבר | 1,786 | 226 | 11.2% |
| סך הכל | 134,160 | 19,569 | 12.7% |
ברשת החיפוש, מי שלוחץ על מודעה חיפש בעצמו משהו. הכוונה ברורה, ולכן גם השיעור הנמוך ביותר. ברשת המדיה המודעה מופיעה בתוך אתרים ואפליקציות של צד שלישי, ושם יש הרבה יותר מקום ללחיצות בטעות ולמיקומים בעייתיים, בדיוק הדוגמאות שגוגל עצמה נותנת בהגדרה. רבע מהקליקים ברשת הזו סוננו.
חשוב לדעת גם כמה הנתון מפוזר. ברשת החיפוש הקליקים הפסולים מתחלקים בין הרבה חשבונות, והחשבון הגדול ביותר מחזיק פחות מחמישית מהם. ביוטיוב וברשת המדיה התמונה מרוכזת יותר, כי רק חלק מהחשבונות מפרסמים שם בנפח גדול. ביוטיוב, למשל, שני חשבונות מחזיקים את רוב הקליקים הפסולים. לכן השיעור הכולל בכל אחת מהרשתות האלה מושפע מאוד מהחשבונות שרצים בהן, וגם כשמוציאים מהחישוב כל חשבון בנפרד, השיעור הכולל של כל 23 החשבונות נשאר בין 14.9%-10.2%.
יש כאן גם הבחנה שקל לפספס: לפי סוג קמפיין, קמפיינים של חיפוש הגיעו ל-13.1%, קמפיינים של Performance Max ל-12.4%, וקמפיינים של מדיה ל-16.4%. המספר של קמפייני החיפוש גבוה מהמספר של רשת החיפוש, כי הרשת סופרת איפה הקליק קרה, וסוג הקמפיין סופר איזה קמפיין שילם עליו. קמפיין Performance Max מקבל חלק גדול מהקליקים שלו ברשת החיפוש, ושם השיעור שלו נמוך. זו עוד סיבה לקרוא את הנתון בשני החתכים, ולא רק באחד.
במדידה נפרדת בדקנו גם לאן הולך התקציב של קמפיין PMax בכל רשת, בחנויות אונליין ובעסקי שירות.
המסקנה המעשית אינה להפסיק לפרסם ברשת המדיה. רשת המדיה ויוטיוב מגיעות לאנשים שעוד לא חיפשו, ולעסקים רבים זה חלק חשוב מהשיווק. המסקנה היא שבקמפיינים שרצים שם, השליטה במיקומים, בסוגי התוכן ובהחרגות היא חלק מרכזי מהעבודה, ולא תוספת.
תשובה קצרה: ברשת החיפוש כמעט לא, 7.5% מול 7.6% ב-16 חשבונות שנמדדו בשתי השנים, גם כשמספר הקליקים עלה ביותר משליש. ברשת המדיה השיעור יציב, 24.8% מול 25.0%. השיעור הכולל עלה מ-11.4% ל-14.7%, ורוב העלייה הזו הגיעה מיוטיוב בחשבון אחד שהגדיל מאוד את הפעילות שם.
כדי לבדוק אם התמונה השתנתה, השווינו את אותם 12 שבועות בשנה שעברה, 24 באוגוסט עד 15 בנובמבר 2025, מול החלון של השנה. ההשוואה כוללת רק חשבונות שעברו את סף המדידה בשתי התקופות, כדי שחשבון חדש לא ייראה כמו שינוי.
| רשת | 2025 | 2026 | מה השתנה |
|---|---|---|---|
| רשת החיפוש | 7.5% | 7.6% | יציב, גם כשהנפח עלה מ-24,736 ל-33,462 קליקים מחויבים |
| רשת המדיה | 24.8% | 25.0% | יציב |
| יוטיוב, בלי החשבון שהתרחב | 1.9% | 4.2% | עלייה מתונה |
| סך הכל | 11.4% | 14.7% | רוב העלייה מחשבון אחד ביוטיוב |
הממצא הראשון הוא היציבות ברשת החיפוש. ברשת שבה רוב הכסף מושקע, השיעור נשאר כמעט זהה, גם כשמספר הקליקים עלה ביותר משליש. מי ששומע שקליקים מזויפים "השתלטו" על גוגל, יכול לראות כאן שבחשבונות האלה זה לא מה שקרה בחיפוש.
הממצא השני נוגע ליוטיוב, וכאן חשוב לקרוא נכון. חשבון אחד הגדיל את הפעילות שלו ביוטיוב פי 13 בין שתי התקופות, ובמקביל הוא מחזיק את רוב הקליקים הפסולים ביוטיוב השנה. כשמוציאים אותו מההשוואה, השיעור ביוטיוב עלה מ-1.9% ל-4.2%. כלומר, הקפיצה בשיעור הכולל אינה מגמה של כל החשבונות, אלא תוצאה של שינוי בתמהיל הקמפיינים. בעיקר, זו דוגמה טובה למה שיעור התנועה הפסולה נבדק בכל פעם שמרחיבים קמפיין לרשת חדשה, ולא רק פעם בשנה.
ב-10 מתוך 16 החשבונות השיעור הכולל עלה, וביתר הוא ירד. גם כאן ההבדלים בין החשבונות מוסברים בעיקר ברשתות ובסוגי הקמפיינים שכל אחד מהם מריץ.
תשובה קצרה: ב-22 החשבונות שמשלמים בשקלים, ההערכה היא כ-₪30,300 שלא חויבו ב-12 שבועות, מול הוצאה של ₪186,507. בחשבון החציוני החיסכון המשוער היה 16.0% מההוצאה. 94% מהסכום הגיע מרשת החיפוש, שבה הקליקים יקרים.
כאן מתהפכת התמונה של הרשתות. ברשת המדיה השיעור הוא הגבוה ביותר, 25%, אבל הקליקים שם זולים, ולכן הסכום שלא חויב שם היה כ-₪512 בלבד. ברשת החיפוש השיעור נמוך יותר, אבל כל קליק עולה יותר, ולכן שם נמצא רוב הכסף.
| רשת | הוצאה מחויבת | הערכת הסכום שלא חויב |
|---|---|---|
| רשת החיפוש | ₪171,725 | ₪28,618 |
| יוטיוב | ₪12,586 | ₪1,140 |
| רשת המדיה | ₪1,673 | ₪512 |
| גוגל דיסקבר | ₪511 | ₪65 |
| סך הכל | ₪186,507 | ₪30,338 |
בחשבונות שרצים רק ברשת החיפוש, 13 במספר, מחיר הקליק הממוצע היה ₪8.02, ההוצאה המחויבת ₪71,709, וההערכה לסכום שלא חויב כ-₪13,560. בכל חשבון בנפרד, החיסכון המשוער נע בין 40.6%-5.0% מההוצאה המחויבת.
למה זה חשוב למי שמנסה להבין כמה באמת עולה קליק בגוגל? כי מחיר הקליק שמופיע בחשבון הוא המחיר של הקליקים שחויבו בלבד. הקליקים שסוננו לא נכנסים לחישוב ולא מייקרים אותו. מי שמחשב תקציב לפי מספר הקליקים שהוא רואה באתר, ולא לפי מה שמופיע בחשבון, עלול להגיע למספרים שלא מתאימים לחיוב בפועל.
ונקודה אחת לגבי האופן שבו כדאי לקרוא את הסכום. הוא לא כולל את הזיכוי על קליקים פסולים שמתגלים אחרי החיוב, כי זו שכבה נפרדת. ₪30,300 אינו כסף ש"הלך לאיבוד" והוחזר. זה כסף שמעולם לא ירד מהתקציב, כי גוגל סיננה את הקליקים לפני החיוב. בפועל, התקציב היומי המשיך לעבוד על קליקים שנספרו כתקינים.

תשובה קצרה: גוגל מונה במפורש מתחרים שלוחצים ידנית כדי להעלות את ההוצאה כסוג של פעילות פסולה, והיא מסננת גם אותה. מי שחושד במשהו חריג יכול להגיש בקשת בדיקה על פעילות מ-60 הימים האחרונים.
זו הצורה של הונאת קליקים שבעלי עסקים חוששים ממנה הכי הרבה, במיוחד בתחומים תחרותיים. בדף העזרה, גוגל מציינת בין הדוגמאות לפעילות פסולה גם מתחרים שלוחצים באופן ידני כדי להגדיל את ההוצאה שלכם, וגם בעלי אתרים שמשלמים לגולשים כדי שילחצו על מודעות.
שלוש נקודות מעשיות. ראשית, חלק מהלחיצות האלה כבר נכלל בקליקים הפסולים שגוגל מסננת, והן לא מגיעות לחשבונית. שנית, גוגל לא ממליצה להחריג כתובות IP כפתרון. היא מציינת שכתובות IP משותפות נפוצות, כך שהחרגה כזו יכולה לחסום גם לקוחות אמיתיים, ומציעה במקום זה לשקול החרגה של אזורים מסוימים כשיש דפוס ברור. שלישית, כשיש חשד לפעילות חריגה שלא סוננה, אפשר לפנות לגוגל עם בקשת בדיקה, והבדיקה מוגבלת לפעילות מ-60 הימים האחרונים. לכן כדאי לא לחכות.
יש כלים חיצוניים נגד click fraud שמציעים שכבת חסימה נוספת. לפני שמשלמים על כלי כזה, כדאי לפתוח את הכרטיס החדש ואת עמודת הקליקים הפסולים, ולראות מה גוגל כבר מסננת בחשבון שלכם. ההחלטה תהיה מבוססת על נתון, ולא על תחושה.
תשובה קצרה: מוסיפים לטבלת הקמפיינים את העמודה קליקים פסולים, ואת שיעור הקליקים הפסולים. בודקים את הכרטיס החדש בדף הסקירה, ולביצועים אחרי זיכויים פותחים את הדוח Invalid Activity Credit בעורך הדוחות.
הבדיקה לא דורשת כלי בתשלום, והיא לוקחת כמה דקות. הסדר חשוב, כי ממוצע לכל החשבון מסתיר בדיוק את מה שצריך לראות.
שלב 1, מוסיפים עמודות. בטבלת הקמפיינים לוחצים על העמודות, ותחת ביצועים מוסיפים את הקליקים הפסולים ואת שיעור הקליקים הפסולים. מעכשיו הנתון מופיע ליד כל קמפיין.
שלב 2, מפלחים לפי רשת. בפילוח לפי רשת רואים אם השיעור הגבוה מגיע מרשת החיפוש, מרשת המדיה או מיוטיוב. כפי שראינו, אלה מספרים שונים לגמרי.
שלב 3, בוחרים חלון של שבועות מלאים. שבועות מלאים ככל האפשר, ועדיף השוואה מול אותה תקופה בשנה הקודמת. ימים בודדים מזיזים את השיעור יותר ממה שהם מלמדים.
שלב 4, פותחים את הכרטיס החדש. בדף הסקירה, תחת לשונית הקמפיינים, נמצא כרטיס תנועה פסולה בגוגל אדס, Invalid Traffic Overview, עם החיסכון המשוער, הזיכויים, הגרף היומי והייצוא לפי קמפיין.
שלב 5, בודקים את הדוח של הזיכויים. בעורך הדוחות, בגלריית התבניות, תחת Performance Summary, נמצא הדוח Invalid Activity Credit: Search & PMax. הוא מראה עלות ועלות להמרה אחרי הזיכויים, לפי התאריכים שבהם המודעות רצו.
שלב 6, מצליבים מול הפניות בפועל. אם מגיעות פניות לא רלוונטיות, משווים את הנתונים למה שנרשם אצלכם במערכת הלקוחות או ביומן השיחות. כפי שגוגל עצמה מציינת, שיעור נמוך של קליקים פסולים לא מבטיח לידים טובים.
ועוד הערה אחת על הגרף היומי. קפיצה ביום מסוים היא סימן לבדוק, לא מסקנה. גוגל ממליצה לבדוק את היסטוריית השינויים בחשבון, כדי להבין אם שינוי בקמפיין, בתקציב או ברשתות הוא שהזיז את התנועה. לא פעם, קפיצה כזו מוסברת בשינוי שנעשה באותו שבוע.
שם השיעור גבוה יותר, ושם גם ההגדרות משנות הכי הרבה. נעבור אתכם על המיקומים, הרשתות וההחרגות, ונראה איפה התנועה צריכה חיזוק.
תשובה קצרה: קודם מזהים באיזו רשת ובאיזה קמפיין השיעור גבוה. ברשת המדיה וביוטיוב מצמצמים מיקומים וסוגי תוכן שלא מתאימים, בקמפייני חיפוש בודקים לאילו רשתות הם מתרחבים, את טפסי האתר מגינים ב-reCAPTCHA ובאימות בצד השרת, ובקפיצה חריגה בודקים את היסטוריית השינויים ומגישים בקשת בדיקה תוך 60 יום.
שיעור גבוה של קליקים פסולים אינו בהכרח תקלה. הוא אומר שגוגל מסננת, וזה טוב. השאלה היא אם יש בחשבון הגדרות שמזמינות יותר תנועה כזו ממה שצריך. אלה הצעדים שאנחנו עוברים עליהם בחשבונות שאנחנו מנהלים.
שלב 1, מיקומים וסוגי תוכן. בקמפיינים שמגיעים לרשת המדיה וליוטיוב, גוגל ממליצה להשתמש בהגדרות התאמת התוכן כדי לסנן סוגי תוכן ומיקומים שלא מתאימים לעסק. מודעה שיושבת צמוד לכפתורי ניווט היא בדיוק הדוגמה שגוגל נותנת ללחיצה בטעות.
שלב 2, הרשתות של קמפייני החיפוש. קמפיין חיפוש יכול להתרחב גם לשותפי החיפוש ולרשת המדיה. אם רוב הקליקים הפסולים מגיעים מההרחבה ולא מהחיפוש עצמו, כדאי לשקול אותה מחדש לפי הביצועים בפועל.
שלב 3, הגנה על הטפסים. גוגל ממליצה לאבטח טפסי פניות באתר בכלים כמו reCAPTCHA ובאימות בצד השרת. זה לא מסנן קליקים, אבל זה מונע מבוטים להפוך קליק לפנייה מזויפת שנספרת כהמרה.
שלב 4, מדידת המרות נקייה. כשפנייה מזויפת נספרת כהמרה, אסטרטגיות הבידינג האוטומטיות לומדות ממנה ומחפשות עוד כמוה. לכן בודקים שההמרות שהחשבון סופר הן פניות אמיתיות, ולא כל שליחת טופס.
שלב 5, היסטוריית השינויים. קפיצה בשיעור הקליקים הפסולים בתאריך מסוים? בודקים מה השתנה בחשבון באותו שבוע. הרבה פעמים התשובה נמצאת שם, ברשת שנוספה, בתקציב שהוגדל או בקהל שהורחב.
שלב 6, בקשת בדיקה. כשיש פעילות חריגה שלא סוננה, מגישים לגוגל בקשת בדיקה, עם התאריכים והקמפיינים. הבדיקה אפשרית רק על 60 הימים האחרונים, ולכן לא דוחים אותה.
הטיפול בקליקים מזויפים בגוגל אדס אינו משהו שעושים פעם אחת. הצעדים האלה הם חלק מהעבודה השוטפת על כל חשבון. גם השיעור עצמו משתנה, כפי שראינו בהשוואה השנתית, ולכן הוא נכנס לבדיקה הקבועה. מי שמחפש ניהול קמפיינים בגוגל שכולל את הבדיקה הזו, יכול לראות אצלנו איך העבודה נראית.

במקביל לכרטיס החדש, גוגל התחילה ב-10 בנובמבר 2026 את עדכון הליבה של גוגל לחודש נובמבר, ולפי לוח הסטטוס שלה הוא עדיין בפריסה. עדכון ליבה נוגע לדירוג בתוצאות האורגניות, ולא לסינון הקליקים הפסולים בפרסום. לכן כדאי לא לקשור בין השניים. מי שרואה השבוע שינוי בתנועה מהחיפוש האורגני ושינוי בקליקים מהמודעות, צריך לבדוק כל אחד מהם בנפרד ובחלון המדידה שלו.
ואותה שאלה כדאי לשאול בכל ערוץ פרסום חדש. מי שמתחיל לבדוק פרסום ב-ChatGPT, או כל פלטפורמה אחרת שמחייבת לפי קליק, צריך לדעת איך היא מזהה תנועה פסולה ומה היא מראה עליה בדוחות.
ב-Avinu SEO אנחנו מודדים כל שינוי כזה על כל החשבונות שאנחנו מנהלים, באותה שיטה ובחלון מוגדר, כדי שההחלטות יתבססו על מספרים שנמדדו. כשהכרטיס החדש יגיע לכל החשבונות וייצבר בו מספיק נתון, נוסיף כאן גם את שכבת הזיכויים שאחרי החיוב.
נפתח יחד את נתוני התנועה הפסולה, נפלח לפי רשת וקמפיין, ונראה לכם בדיוק מה המספרים אומרים על החשבון.
קליקים מזויפים בגוגל אדס הם קליקים על מודעה שלא נובעים מעניין אמיתי בעסק. גוגל קוראת להם קליקים פסולים, וכוללת בהם בוטים ותוכנות אוטומטיות, לחיצות בטעות בגלל מיקום מודעה גרוע, מיקומים הונאתיים, ולחיצות ידניות שנועדו להגדיל את ההוצאה.
לא כל קליק כזה זדוני. חלק מהם הם פשוט לחיצות בטעות.
לא על מה שהיא מזהה לפני סוף מחזור החיוב. הקליקים האלה מוסרים אוטומטית ולא מגיעים לחשבונית. על פעילות פסולה שמתגלה אחרי שהחשבונית יצאה, גוגל נותנת זיכוי כשזה מתאים ואפשרי.
ב-23 החשבונות שמדדנו, 19,569 קליקים סוננו ולא חויבו ב-12 שבועות, 23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026.
אין מספר אחד שמתאים לכל חשבון. בחשבונות שמדדנו השיעור הכולל היה 12.7%, החציון בחשבון 14.5%, והטווח 28.9%-3.3%. לפי רשת, בחיפוש 9.2%, ביוטיוב 12.8% וברשת המדיה 25.0%.
ההשוואה הכי מועילה היא מול החשבון שלכם לאורך זמן, לפי רשת, ולא מול ממוצע כללי.
בטבלת הקמפיינים מוסיפים את העמודות קליקים פסולים ושיעור קליקים פסולים. בנוסף, מנובמבר 2026 מופיע בדף הסקירה, תחת לשונית הקמפיינים, כרטיס תנועה פסולה בגוגל אדס, Invalid Traffic Overview, עם החיסכון המשוער, הזיכויים, גרף יומי וטבלה לפי קמפיין.
הפריסה של הכרטיס התחילה ב-12 בנובמבר 2026, ולכן ייתכן שבחלק מהחשבונות הוא עוד לא מופיע.
חיסכון משוער הוא העלות של קליקים שסוננו לפני החיוב, כלומר כסף שמעולם לא ירד מהתקציב. עלות שזוכתה היא זיכוי על פעילות שזוהתה כפסולה רק אחרי שתקופת החיוב נסגרה.
הזיכויים לא משנים את העלות ואת העלות להמרה בטבלת הקמפיינים. כדי לראות ביצועים אחרי זיכויים, פותחים את הדוח Invalid Activity Credit: Search & PMax בעורך הדוחות.
גוגל מונה במפורש מתחרים שלוחצים ידנית כדי להגדיל את ההוצאה כסוג של פעילות פסולה, והמערכות שלה מסננות גם אותה. מה שמזוהה לפני החיוב לא מחויב.
כשיש חשד לפעילות חריגה שלא סוננה, אפשר להגיש בקשת בדיקה על פעילות מ-60 הימים האחרונים. גוגל לא ממליצה להחריג כתובות IP, כי כתובות משותפות נפוצות.
לא. לפי גוגל, זיכוי על פעילות פסולה מגיע כהתאמה בחיוב של החשבון, ולא כהחזר כספי לאמצעי התשלום.
והקליקים שסוננו לפני החיוב מלכתחילה לא חויבו, כך שאין מה להחזיר עליהם.
ברשת המדיה המודעה מופיעה בתוך אתרים ואפליקציות של צד שלישי, ושם יש יותר לחיצות בטעות ויותר מיקומים בעייתיים. בחשבונות שמדדנו סוננו שם 25.0% מהקליקים, מול 9.2% ברשת החיפוש.
בגלל שהקליקים ברשת המדיה זולים, הסכום שלא חויב שם היה קטן, כ-₪512 מתוך כ-₪30,300. רוב הסכום הגיע מרשת החיפוש.
גוגל מסננת קליקים פסולים אוטומטית, בלי תשלום נוסף. יש כלים חיצוניים נגד click fraud שמציעים שכבת חסימה נוספת, וההחלטה עליהם כדאי שתתבסס על נתון מהחשבון שלכם.
הצעד הראשון הוא לפתוח את עמודת הקליקים הפסולים ואת הכרטיס החדש, לפלח לפי רשת, ולראות איפה השיעור גבוה ומה הוא עולה.
מדדנו 23 חשבונות פרסום של לקוחות שאנחנו מנהלים, ב-12 שבועות מלאים מ-23 באוגוסט עד 14 בנובמבר 2026, מתוך נתוני גוגל אדס. חשבון נכנס רק עם 500 חשיפות ו-100 קליקים מחויבים לפחות. ההשוואה השנתית כוללת 16 חשבונות שנמדדו בשתי השנים.
הסכום בשקלים הוא הערכה, קליקים פסולים כפול מחיר הקליק הממוצע באותה רשת. את הזיכויים שאחרי החיוב לא מדדנו. אנחנו לא מפרסמים שמות של חשבונות.